אתם בעלי זכויות בקרקע שמיועדת לשינוי ייעוד. מקודמת תכנית גדולה – 5,000 יחידות דיור, 100,000 מ"ר של שטחי תעסוקה ומבני ציבור. נשמע מרשים, אבל השאלה האמיתית היא: האם התכנית ממצה את מלוא פוטנציאל זכויות הבנייה שלה?

תקן הצפיפות המינימלי – והנתון המפתיע לגביו

ב-2022 קבעה מדינת ישראל תכנית מתאר ארצית הכוללת תקן צפיפות מינימלי למתחמי פיתוח עירוני. כל קרקע שעוברת שינוי ייעוד חייבת לעמוד במינימום של יחידות דיור לפי התקן הארצי. עם זאת, תכניות רבות שמגיעות היום להכרעה לא עומדות בתקן הזה – והמשמעות היא פגיעה כלכלית משמעותית בבעלי הקרקעות.

כל החלטה תכנונית משפיעה ישירות על החלק שלכם. אם העוגה גדלה, החתיכה שלכם תגדל איתה. לכן, חשוב לבדוק האם התכנית ממקסמת את מלוא הפוטנציאל.

איך בודקים את התכנית?

לצד הבשורה המשמחת על התקדמות הסטטוס התכנוני של הקרקע, חשוב מאוד לבעלי הקרקעות לבדוק שהם לא נשארים עם חוסר מבחינת הזכויות הפוטנציאליות למימוש ותקן הצפיפות להיקף זכויות הבנייה שנקבע בתמ"א 35 תיקון מס' 4 מתקיים.

על מנת להגיע למסקנה הנדרשת, יש להבין את סך השטחים שנכנסים לתכנית ואת מקדם השווי שכל חלקה צריכה לקבל אל מול זכויות הבנייה, הייעודים השונים והמקדם של כל ייעוד.

התאגדות והתנגדות

זו אחת הסיבות שבעלי קרקעות חייבים להתאגד במועדים הנכונים ולהגיש יחד התנגדות מבוססת משפטית ושמאית. התנגדויות, כאמור, מוגשות מטעם קבוצות בעלים על מנת לשמר את האינטרסים של הזכויות של בעלי הקרקע ולמקסם את ערכה, מעבר לערכים מוספים בשלב ההקצאות.

משרד עקירב אלון ומלווה אלפי בעלי קרקעות בהתאגדות תחת הסכמי שיתוף והגשת התנגדויות לתוכניות איחוד וחלוקה, לטובת מיצוי הזכויות המרבי של בעלי הקרקע.